מחקרים 28.02.2017

אמצעי מניעה ארוכי טווח – מאמר סקירה

במאמר המתפרסם ב- NEJM מציגים המחברים את אמצעי המניעה ארוכי הטווח הקיימים כיום בשוק, ומסכמים כי השימוש בהם יעיל במיוחד ובטוח כמעט בכל אוכלוסיות הנשים, כולל במתבגרות

מנתונים עדכניים עולה כי 45% מכלל ההריונות בארצות הברית אינם מתוכננים. בין השנים 2011-2013, 62% מהנשים והנערות בגילאי 15-44 בארצות הברית דיווחו על שימוש באמצעי מניעה כלשהו, עם זאת שיעור נמוך מבין נשים אלו דיווחו על שימוש באמצעי מניעה הפיכים ארוכי טווח (long-acting reversible contraception; LARC), הכוללים התקנים תוך-רחמיים (intrauterine devices; IUDs) והשתל תת-עורי. במאמר סקירה שהתפרסם ב- NEJM ביקשו המחברים להציג את אמצעי המניעה ארוכי הטווח ואת ההנחיות הקליניות העדכניות הנוגעות לאמצעים אלו.

אמצעי מניעה ארוכי טווח כוללים התקנים תוך רחמיים (הורמונליים או מצופי נחושת), והשתלים תת-עוריים מפרישי הורמונים. יתרונם טמון בכך שנדרשת התקנה חד פעמית של ההתקן או השתל למשך מספר שנים, ועל כן הם אינם תלויים בהיענותה של המטופלת, ומכאן גם נובעת יעילותם הרבה, הגבוהה פי 20 בערך מיעילותן של גלולות, מדבקות או טבעות. במחקר CHOICE Project, מחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בסנט לואיס, לקחו חלק 10,000 נשים שקיבלו הסברים מקיפים בנוגע לאמצעי מניעה זמינים, וניתנה להן האפשרות לבחור בכל אמצעי מניעה ללא עלות. שיעורם של הריונות היו 5 ל- 100 שנות השתתפות בקרב אלו שהשתמשו בגלולה, מדבקה או טבעת, בהשוואה ל- 0.3 הריונות ל- 100 שנות השתתפות בקרב נשים שטופלו באמצעי מניעה ארוכי טווח.

מחברי המאמר מוסיפים כי אמצעי מניעה ארוכי טווח בטוחים לשימוש כמעט בכל אוכלוסיות הנשים, כולל במתבגרות, ובנשים לאחר לידה או בעקבות הפלה. יוצאות מן הכלל הן בין השאר נשים עם רגישות יתר לנחושת (ועל כן עליהן להימנע מהתקנת IUD נחושת), נשים הסובלות מזיהום אגני או STD, ונשים הסובלות מממאירויות גינקולוגיות. כמו כן, בשל הדאגה מחשיפה של פרוגסטין, ישנה התוויית-נגד להתקנת IUD הורמונלי בנשים עם סרטן השד. תופעות הלוואי העיקריות של התקנים תוך רחמיים והשתלים תת-עוריים הם דימומים לא צפויים, ויש להתייחס לכך מראש על מנת לשפר את ההיענות והמשך הטיפול באמצעים אלו.

מחסומים אפשריים שעדיין קיימים לגישה לאמצעי מניעה ארוכי טווח, כוללים העדר חשיפה ומידע, חוסר בהכשרת מטפלים, עלות ושיקולים לוגיסטיים.

לפי הנחיות הקולג' האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה (ACOG) והאקדמיה האמריקנית לרפאות ילדים (AAP) יש להציע לכלל הנשים, כולל מתבגרות, טיפול למניעת הריון באמצעות התקנים תוך-רחמיים והשתלים תת-עוריים כקו ראשון. גם ה- CDC פרסם המלצות הנוגעות לשימוש בטוח באמצעי מניעה שונים, כולל התקנים והשתלים, בעבור נשים עם מצבים בריאותיים ומאפיינים שונים, והם ממליצים לנקוט בגישת המטופלת במרכז (patient-centered approach) בזמן מתן ייעוץ בנוגע לבחירת אמצעי מניעה.

מחברי המאמר מסכמים, כי יש ליידע כל אישה ומתבגרת המבקשת ייעוץ בנוגע לאמצעי מניעה, על כלל האפשרויות העומדות בפניה, כולל אמצעי מניעה ארוכי טווח, שכן אמצעים אלו הוכיחו יעילות גבוהה במיוחד, בטיחות ושיעור גבוה של המשך טיפול. יש לשים דגש על כך, במיוחד בקרב מתבגרות ונשים צעירות, שעל מנת למנוע העברה של STDs ו- HIV יש להשתמש בנוסף באמצעי מניעה חוצץ.

מקור:

Curtis, K.M. and Peipert, J.F., 2017. Long-Acting Reversible Contraception. New England Journal of Medicine376(5), pp.461-468.

ערכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ

נושאים קשורים:  מחקרים,  אמצעי מניעה ארוכי טווח,  LARC,  התקן תוך רחמי,  IUD,  השתל תת-עורי
תגובות