איחוי גנטי 17.06.2018

אטוזוליזומאב כטיפול קו-ראשון לסרטן NSCLC שאינו קשקשי גרורתי

הוספה של אטוזוליזואמב לפרוטוקול המכיל בווציזומאב וכימותרפיה משפרת באופן מובהק סטטיסטית שרידות ללא התקדמות מחלה ושרידות כללית בקרב מטופלים עם NSCLC לא קשקשי גרורתי ללא קשר לסטטוס ביטוי PD-L1 או מוטציות ב-EGFR ו-ALK

יכולות הרג הסרטן של אטוזוליזומאב יכולות להיות מוגברות על ידי עיכוב VEGFי(vascular endothelial growth factor) באמצעות בווציזומאב. מחקר זה מסוג פאזה 3, בחן את השימוש באטוזוליזומאב יחד עם בווציזומאב וכימותרפיה במטופלים עם סרטן NSCLCי(non-small cell lung cancer) שאינו קשקשי גרורתי אשר לא קיבלו כימותרפיה קודם לכן.

החוקרים חילקו בצורה אקראית מטופלים לקבל אטוזוליזומאב יחד עם קרבופלטין ופקליטקסל (ACP), בווציזומאב יחד עם קרבופלטין ופקליטקסל (BCP) או אטוזוליזומאב עם בווציזומאב, קרבופלטין ופקליטקסל (ABCP) כל שלושה שבועות במשך ארבעה או שישה מחזורי טיפול ולאחר מכן טיפול אחזקה עם אטוזוליזומאב, בווציזומאב או שניהם. התוצאים העיקריים הראשוניים (Co-primary end-points) שנבדקו  היו שרידות ללא התקדמות מחלה בהערכת חוקר בקרב אוכלוסיית המטופלים ללא מוטציות ב-EGFR או ALK ובקרב אוכלוסיית המטופלים ללא מוטציות ב-EGFR או ALK אשר היה להם ביטוי גבוה של חתימה גנטית מסויימת  בתאי T בתוך הגידול (effector T-cell gene signature- Teff) וכן שרידות כוללת בכלל אוכלוסיית המטופלים ללא מוטציות ב-EGFR או ALK. קבוצת ה-ABCP הושוותה לקבוצת ה-BCP לפני שקבוצת ה-ACP השוותה עם קבוצת ה-BCP.

באוכלוסיית המטופלים ללא מוטציות ב-EGFR או ALK,י356 מטופלים שויכו לקבוצת ה-ABCP ו-336 לקבוצת ה-BCP. שרידות ללא התקדמות חציונית הייתה ארוכה יותר בקבוצת ה-ABCP לעומת קבוצת ה-BCPי(8.3 חודשים לעומת 6.8 חודשים; יחס סיכון להתקדמות מחלה או תמותה, 0.62; רווח בר-סמך 95%: 0.52-0.74; p<0.001). הערכים המקבילים באוכלוסייה עם ביטוי Teff גבוה היו 11.3 ו-6.8 חודשים (יחס סיכון 0.51; 0.38-0.68; p<0.001).

שרידות ללא התקדמות מחלה הייתה גם כן ארוכה יותר בקבוצת ה-ABCP לעומת קבוצת ה-BCP בכלל אוכלוסיית ה"כוונה לטפל" ובכלל זה במטופלים שגידולים נשא מוטציות בגנים ALK ו-EGFR, וכן בקרב מטופלים עם ביטוי PD-L1 נמוך או שלילי, מטופלים עם חתימת גן Teff נמוכה ומטופלים עם גרורות בכבד. שרידות כוללת חציונית בקרב מטופלים ללא מוטציות ב-EGFR או ALK הייתה ארוכה יותר בקבוצת ה-ABCP לעומת קבוצת ה-BCPי(19.2 חודשים לעומת 14.7 חודשים; יחס סיכונים עבור תמותה, 0.78; רווח בר-סמך 95%: 0.64-0.96; p=0.02). פרופיל הבטיחות של ABCP היה דומה לפרופיל שדווח בעבר עבור כל אחת מהתרופות בנפרד.

מסקנת החוקרים היא כי הוספה של אטוזוליזואמב לבווציזומאב וכימותרפיה משפרת באופן מובהק סטטיסטית שרידות ללא התקדמות מחלה ושרידות כללית בקרב מטופלים עם NSCLC לא קשקשי גרורתי ללא קשר לסטטוס ביטוי PD-L1 או מוטציות ב-EGFR ו-ALK.

מקור: 

Socinski, M.A. et al. NEJM (2018). DOI: 10.1056/NEJMoa1716948

נושאים קשורים:  מחקרים,  NSCLC,  סרטן ריאה,  טיפול ביולוגי,  ALK,  EGFR,  PD-L1,  אטוזליזומאב,  כימותרפיה,  בוואקיזומאב
תגובות