סרטן הערמונית 15.08.2019

טיפולי הורמונלי תחליפי בטסטוסטרון עשוי להאט הישנות סרטן ערמונית

מחקר חדש מצא כי שימוש בטסטוסטרון תחליפי בחולים בסיכון נמוך לאחר כריתת ערמונית עשוי להאט את הישנות המחלה ולמנוע סיבוכים מטבוליים ופגיעה בתפקוד המיני

התפישה המקובלת בקרב הקהילה הרפואית היא שטסטוסטרון הוא הורמון המעודד התקדמות של סרטן ערמונית. עבודה שנערכה בשנת 1941 על ידי ד"ר צ'ארלס הגינס וד"ר קלרנס הודג'ס הדגימה את ההשפעה החיובית של הורדת רמות טסטוסטרון על מטופלים עם סרטן הערמונית. עבודה זו זיכתה אותם בפרס נובל בשנת 1966. מאז, תרופות הפועלות במנגנון של הורדת רמות הורמון הטסטוסטרון הפכו לסטנדרט טיפולי בתחום סרטן הערמונית.

עם זאת, בשנות ה-90 המאוחרות ועד שנות ה-2000, רופאים גילו שלמרות העובדה שגברים שקיבלו טיפול נוגד טסטוסטרון לטווח ארוך אכן לא מתו מסרטן הערמונית והודגמו אחוזים גבוהים של מוות בטרם עת כתוצאה ממחלות קרדיווסקולריות. הם הבינו שלמרות שרמות טסטוסטרון נמוכות הועילו לטיפול בסרטן הערמונית, הן גרמו להחמרה משמעותית בסיבוכים מטבוליים, כמו רמות סוכר גבוהות, סוכרת, כולסטרול מוגבר ועלייה בשומן בטני. בנוסף לכך, נמצא שטסטוסטרון נמוך הוביל גם לפגיעה בתפקוד המיני. הממצאים הללו הובילו את הרופאים להמליץ על טיפול בטסטוסטרון לגברים בסיכון נמוך לאחר רדיותרפיה או טיפול כירורגי.

החל משנת 2008, קבוצת רופאים מאוניברסיטת קליפורניה, בראשות ד"ר תומאס אלרינג, החלה לבחור בקפידה מטופלים לאחר טיפול ראשוני בסרטן הערמונית שכלל כריתת ערמונית רדיקלית המתאימים לטיפול תחליפי בטסטוסטרון. החוקרים קיוו שהשיטה הזו תשפר את התפקוד המיני במטופלים.

צוות החוקרים עבד עם קבוצה של 834 מטופלים שעברו כריתת ערמונית. החוקרים טיפלו ב-152 מהם שהוגדרו בסיכון נמוך ללא מחלה שארית בטסטוסטרון תחליפי. לאחר חציון של 3.1 שנים אחרי הניתוח, החוקרים בדקו מרקרים ביוכימיים להישנות של סרטן הערמונית על ידי מדידת רמות PSA - Prostate-specific antigen.

החוקרים מצאו שסרטן הערמונית חזר רק בכ-5% מהמטופלים שקיבלו טסטוסטרון תחליפי, בעוד שבמטופלים שלא קיבלו את הטיפול, אחוז הישנות המחלה היה 15%. לאחר שקלול ההבדלים בין הקבוצות, נמצא שלמעשה הייתה ירידה של פי 3 בהישנות לאחר שלוש שנים.

ד"ר אלרינג הגיב: "זה לא מה שניסינו להוכיח, ולכן היתה זו הפתעה גדולה – לא רק שטיפול תחליפי בטסטוסטרון לא הגביר את ההישנות, אלא שהוא אף הקטין את אחוזי ההישנות. בעוד שטסטוסטרון בהגדרה אינו מקדם הירפאות מסרטן הערמונית, הוא מאט את התקדמות הגידול ומאפשר בממוצע 1.5 שנים נוספות ללא הופעת מרקרים של הישנות הממאירות. אנחנו כבר יודעים שטסטוסטרון יכול לסייע בשיפור מרקרים פיזיולוגיים כדוגמת מסת שריר, רמות כולסטרול וטריגליצרידים וכמו כן שיפור בתפקוד המיני, ועל כך הרווח הוא כפול.

"היו מספר מחקרים קטנים שרמזו שהשפעת הטסטוסטרון איננה מסכנת עבור מטופלים מסוימים, אך זהו המחקר הגדול ביותר שבוצע עד כה בתחום. איננו מתיימרים לקבוע שיש לבצע שינויים בשיטת הטיפול כרגע, אך הממצאים מכוונים אותנו להטיל ספק בגישה הנחרצת כנגד טיפול בטסטוסטרון בסרטן הערמונית, במיוחד בחולי המוגדרים בסיכון נמוך לאחר כריתת ערמונית רדיקלית. קהילת האונקו-אורולוגים צריכה להתחיל לבחון את השימוש בטסטוסטרון".

מקור: 

The ASCO post, March 18 2019;

נושאים קשורים:  טסטוסטורון,  סרטן הערמונית,  מחקרים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות