אוטם שריר הלב 19.08.2019

טיפול מקדים עם אנטגוניסט לקולטן P2Y12 באוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST

דיווח ממרשם האנגיוגרפיה והאנגיופלסטיה הכליליים בשוודיה: טיפול מקדים עם אנטגוניסט לקולטן P2Y12 במטופלי STEMI שעוברים התערבות מלעורית כלילית, אינו משפר את התוצא הקליני או את התמותה

אוטם לבבי
אוטם לבבי

טיפול מקדים עם אנטגוניסט לקולטן P2Y12, במטופלים הסובלים מאוטם שריר הלב עם עליות מקטע STי(ST elevation myocardial infraction, STEMI), נתמך על ידי ההנחיות הרשמיות (Guidelines) ומשמש כפרקטיקה נפוצה. זאת למרות החוסר בעדויות מובהקות, אשר מוכיחות את הרווח מטיפול זה.

בעזרת נתונים שנלקחו מתוך המרשם השוודי של אנגיוגרפיה ואנגיופלסטיה כליליים (Swedish Coronary Angiography and Angioplasty Registry), נחקרו פרוצדורות שבוצעו בין 2005 ל-2016. רובדו כל המטופלים שעברו התערבות מלעורית כלילית ראשונית (Primary Percutaneous Coronary Intervention, PCI), בעקבות אוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST.

המטופלים חולקו לשתי קבוצות, לפי מטופלים שנטלו טיפול מקדים ומטופלים שלא נטלו טיפול מקדים עם אנטגוניסט לקולטן P2Y12. במסגרת המחקר נבדק הקשר בין טיפול מקדים עם אנטגוניסט לקולטן P2Y12 והסיכון לתוצא בלתי רצוי, על ידי השימוש ברגרסיה לוגיסטית עם Propensity Score מותאם לאפקט המשולב, מה שאפשר את החלוקה לקבוצות של המטופלים בתוך כל בית חולים.

נקודת הסיום הראשונית הייתה תמותה מכל סיבה בתוך 30 יום. נקודת הסיום השניונית הייתה חסימה בעורק הקשור לאוטם, היווצרות קריש דם בתומכן (סטנט) לאחר 30 יום, דימום באשפוז, סיבוכים נוירולוגים והלם לבבי.

סך כולל של 44,804 מטופלים נכללו במחקר. המטופלים טופלו עם קלופידוגרל (26,136 מטופלים, 58.3%), טיקגרלור (15,792 מטופלים, 35.3%) או פרסוגרל (2,352 מטופלים, 5.3%). מתוכם 33,840 (84.5%) טופלו טיפול מקדים. ל-30,387 (67.8%) מהמטופלים הייתה חסימה בעורק הקשור לאוטם. לאחר 30 יום, היו 2,488 (5.6%) מקרי תמותה ו-267 (0.6%) אירועי היווצרות קריש דם בתומכן.

לא נמצא קשר בין טיפול מקדים לבין שרידות גבוהה יותר לאחר 30 יום (יחס סיכויים 1.08, רווח בר-סמך 95% 0.95-1.24; P=0.313), או לירידה באירועי החסימה בעורק הקשור לאוטם (יחס סיכויים 0.98, רווח בר-סמך 95% 0.92-1.05; P=0.608), או לירידה באירועי היווצרות קריש דם בתומכן (יחס סיכויים 0.99, רווח בר-סמך 95% 0.69-1.43; P=0.932). כמו כן, לא נצפתה עליה בסיכון לדימום באשפוז (יחס סיכויים 1.05, רווח בר-סמך 95% 0.89-1.26; P=0.526) או בסיבוכים נוירולוגים (יחס סיכויים 0.72, רווח בר-סמך 95% 0.43-1.21; P=0.210).

מסקנת החוקרים היתה כי טיפול מקדים עם אנטגוניסט לקולטן P2Y12 לא נמצא הדגים שיפור בתוצא הקליני, כפי שנצפה במטופלים הסובלים מאוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST.

מקור: 

Redfors B. et al. (2019) European Heart Journal. 40, 1202

נושאים קשורים:  מחקרים,  עליה במקטע ST,  אוטם שריר הלב,  טיפול מקדים,  נוגדי טסיות,  אנטגוניסט לקולטן P2Y12
תגובות